הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים

מילים: דן אלמגור
לחן: נורית הירש

בְּכָל פּוּרִים,
בְּכָל תַּהֲלוּכָה
יָצְאוּ הַתּוׄשָבִים לָרְחוׄב לׅמְחֺא כַּפַּיִם.
וּמִי גָּנַב
אֶת כָּל הַהַצָּגָה?
הַגָּמָל,
הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים!

הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים,
הִנֵּה עוֺבֵר וּמְבַקֵּשׄ מַתְּנַת־פּוּרִים.
הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים –
עַד הַיּוֹם הָרְחוֹבוׄתִים אוׄתוֹ זוׄכְרׅים.

הָיָה עוׄבֵר
עוׄצֵר אֶת הַתנועה,
וְהַיְּלָדׅים בָּרְחוֹב פָּתְחוּ פּׅתְאוֹם עֵינִַים.
דָּבָר כָּזֶה
אַף פַּעַם לֺא נִרְאָה –
הַגָּמָל,
הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים.

הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים….

כֵּן, הַזְּקֵנִים
זוֺכְרׅים עוֺד אֵיךְ הָלְכוּ
הָלְכוּ בָּרֶגֶל מׅתֵּימָן, הָלְכוּ כּׅמְעַט שְֺנָתַיׅם.
לוּ רַק הָיָה…
הָיָה לָהֶם גָּמָל
אֲמׅתּׅי, לֹא כְּמו זֶה שֶֹל שַׄעֲריים!

הַגָּמָל שֶׄל שַׄעֲריים….

מתוך הספר שושנת תימן בני־תימן בזמר העברי | עורך דן אלמוג
עמותת “אעלה בתר” ועיריית רחובות.

“הגמל משעריים”, אותו גמל מסורתי, שבכל פורים היה יורד משעריים במורד רחוב הרצל החוצה מהמושבה, לעיניהם המשתאות של כל הילדים. לא היה זה גמל אמיתי, אלא גמל המורכב משני צעירים משעריים, שהיו מקפצים כשהם מכוסים בשמיכה ועליה דבשת כפולה וראש גמל מבד, כשארבע רגליהם מקפצות מתחת לשמיכה בשמחת־פורים אמיתית.
“הגמל” הוא גלגולו של “סוסו של מרדכי” של חגיגות הפורים בתפוצות השונות.

מתוך הספר שושנת תימן בני־תימן בזמר העברי | עורך דן אלמוג
עמותת “אעלה בתר” ועיריית רחובות.

תפריט