המאבק על הזיכרון בשעריים

במלאת 110 שנים להקמתה
מאת: קורש חנניה

לקראת יום הזיכרון שיהיה שונה מקודמיו בשל העובדה שטכסי יום הזיכרון לא יתקיימו במתכונתם ההיסטורית, אבקש להעביר לכם זיכרון היסטורי מימי ילדותי שנחרט עמוק בזיכרוני.

נולדתי בשעריים בשנת 1953, שכונה בה חיו אוהבי הארץ והעם, בה גדלתי וספגתי את רוח הלאומיות ואהבת המדינה. אבי קורש שלום היה לוחם בגדוד 52 של חטיבת גבעתי במלחמת השחרור וכן במלחמות שבאו לאחר מכן, סיפורי המלחמה ההיא היו חלק מהחוויה המשפחתית, שהתעצמה בשל העובדה שחלק מהלוחמים היו מבאי ביתנו. מהם שמענו סיפורי גיבורים ובמיוחד על אלה הנופלים, שהשלימו את סיפוריו של אבי לעלילות גבורה עליהם גדלנו, וברחובות הנושאים את שמותיהם התהלכנו. עוד בנערותי  גיליתי עניין רב בהיסטוריה של עירי רחובות ובמיוחד של שכונת שעריים, חומר כתוב כמעט ולא היה בנמצא, אולם האנשים שעשו את ההיסטוריה התהלכו בינינו ומהם למדנו את ההיסטוריה. יום העצמאות נחגג אצלנו בשכונה ובלט בשני אירועים שעבורי היו הם חוויה מכוננת:

  • בערב יום העצמאות, הקימו בני השכונה במה ובה הופיעו אומנים חובבים בני השכונה.
  • מידי שנה ביוזמת חטיבת גבעתי נערכו סיורי מורשת קרב למשפחות הלוחמים.

בשנת 1960, ואני בן 7 שנים, ירדנו ילדי השכונה, לחגוג את שמחת ערב יום העצמאות במרכז השכונה כהרגלנו, כשהתקרבנו הבחנתי בהתקהלות גדולה של נערים ומבוגרים, שהחלו לנוע לכיוון המושבה, (כך קראנו לעיר אז) השתרכתי עם שאר הילדים מאחור. לפתע נעצרנו, היה זה בסמוך לבית גורדון (אז לא הבנתי מה המקום) הרגשתי את האווירה שהתלהטה, המבוגרים והנוער נכנסו פנימה ומאיתנו הילדים מנעו את הכניסה. אנו בחוץ ובפנים פרצה מהומת אלוהים, חפצים נזרקו לרחוב, ההמולה הייתה רבה ולא הבנתי על מה ולמה. כשבגרתי הבנתי שזו הייתה ההפגנה הראשונה של בני שעריים, במחאה על כך שעיריית רחובות אז לא שתפה את שכונת שעריים בשמחת החג, משל לא הייתה שייכת לעיר. אז נהגה העירייה לקשט ולהאיר את רחוב הרצל, בחגיגיות שנפסקה בכניסה לשכונה, במושבה חגגו באור, אנו בשעריים חגגנו בעלטה.

בהקשר זה זוכר אני  דמות מיוחדת במינה שהיתה אז מרכזית בשכונת שעריים, היא הגברת מרים מזרחי (מזעלייה), מה למרים ולכל זה?

מרים אשת אברהם עובדיה, אשר ביתם שימש בית ועד ללוחמי האצ”ל, בלילות את גן הילדים שבחצר ביתה הפכה למחסה עבור הפצועים, שהובאו אליה בתום מבצעים ליליים של הארגון. חצר ביתה היה גם למקום מסתור עבור הלוחמים שהוברחו מכלא עכו. מרים סייעה בעת הצורך גם לאנשי “ההגנה”, שכן הרוח הציונית הלאומית בערה בקרבה, וכל מי שתרם למאבק למען המדינה שבדרך זכה לתמיכתה.

באותה נחישות ואומץ לב פעלה מרים גם כשקמה המדינה, בעשור הראשון בימי הזיכרון נערכו טכסים רק ברחבת הנופלים ביד לבנים שברחובות. מתוך הבנת החשיבות של הטקסים הללו לעם ולבני משפחות הנופלים, פנתה מרים לנציגי העירייה כבר בשנת 1958 בבקשה לאפשר לנציג משכונת שעריים לשאת דברים בטכס. זאת בשל תרומתם הגדולה של בני שעריים למאבק הלאומי והמספר הגדול של הנופלים מבני השכונה. נציגי הרשות סירבו לבקשה, מרים כאשת מעשה החליטה להקים אנדרטה בבית ספר “מוריה” שעמד בלב השכונה, לשם כך גייסה את מנהל בית הספר, הרב חזקיהו שאולי וכן את שלום קהא בעל מפעל שיש. והוקמה האנדרטה להנצחת 30 בוגרי בית הספר שנפלו עד אז. מרים המשיכה לפעול למען הציבור בשכונה ובעיר רחובות בכלל, את ההפגנה שהשתתפתי בה בגיל 7 ביום העצמאות שנת 1960, היא זו אשר הובילה. מאבקה לא היה לשווא, מאז ועד היום לא נפקד מקומה של  שכונת שעריים מחגיגות העיר, עיריית רחובות פועלת מדי שנה להעמיד במת בידור גם בשכונת שעריים כדבר שבשגרה.

לפני כ-15 שנים, היה צורך להרוס את מבנה בית הספר “מוריה” לשם בניית מבנה חדש לאולפנה “צביה”, האנדרטה שהקימה מרים הייתה חלק מקיר המבנה ולא ניתן לשמרה.

דמותה של מרים העניקה לי השראה להמשיך את חזונה לשמר ולטפח את זיכרון חללי השכונה. בתמיכת ראש העיר דאז, שוקי פורר ומר חיים שרעבי כנציג המשפחות השכולות. פנינו למשרד הביטחון- האגף להנצחה, בבקשה לסיוע כספי לבניית האנדרטה, הבקשה לא עמדה בתבחינים של אגף ההנצחה שסייע רק לערים ולא לשכונות. כנגד עמדה זו, הצגנו לוועדה שבחנה את הנושא, את העובדה שמספר חללי השכונה 66 במספר, הוא גדול ביחס גם לערים רבות בארץ, ואין עוד שכונה בארץ עם מספר חללים דומה. למאמץ זה למען הנצחת הנופלים בשכונה סייע גם תא”ל אביגדור קהלני, ששימש באותה עת מנהל האגף החברתי במשרד הביטחון. אגף ההנצחה אכן הבחין בייחודיות הזאת של שעריים, בישיבה מיוחדת , אושר  לעיריית רחובות תקציב של  כ-100,000 ₪ לבניית האנדרטה. לכך עיריית רחובות הוסיפה עוד כ-700,000 ₪, לבניית האנדרטה ורחבת הנצחה, טכס הסרת הלוט נערך בתאריך ג’ אייר תשס”ו  1/5/06  ומאז ועד היום מתקיים באתר ההנצחה, טכס בהשתתפות מאות מבני השכונה.

 

_____________________________________________

 

לצערנו לא הצלחנו למצוא תמונה באיכות טובה מהאנדרטה שהקימה מרים מזרחי. אם יש ברשותכם תמונה נשמח שתשלחו אותה אלינו.

תפריט