רבי אפריים זק”ש – אבי התימנים

מאת: יצחק שמחי ז”ל 
מתוך ספרו “בנתיב – החיים”

פטרונם של התימנים ברחובות ר’ אפריים זק”ש, עשה רבות למען קליטתם וקידומם של התימנים ברחובות, מתוך ראיה כי זאת חובה מוסרית להושיט להם יד. הוא סייע ליוצאי תימן ברחובות במגוון דרכים, בהלוואות כספים לבניית מגורים כדי להוציאם מהרפתות ומהלולים שהושיבום שם האיכרים. עודד אותם לרכוש אדמה וסייע להם לקבל הלוואות בתנאים שיכלו לעמוד בהם, באמצעות בנק שיזם וייסד לצורך כך, עד כי הפכה שעריים להיות שכונה גדולה, יפה ומשגשגת. פעילותו של שמואל יבניאלי ושליחותו לתימן הרשימו את ר’ אפריים זק”ש ובהשפעתו קיבל עליו להיות פטרונם של תימני שעריים ברחובות. רבי אפריים זק”ש, יהודי ליטאי חריף, ולמדן מובהק בתורה, ניסה שלוש פעמים לעלות ארצה, אך נדחה על ידי השלטון התורכי. בלית ברירה, היגר לאמריקה והשתקע בשיקגו, שם המשיך בלימודיו, וגם לעשות חיל בעסקיו וצבר הון רב, לפי מושגי הימים ההם. בשנת 1907 ימי העלייה השנייה, ניסה בפעם הרביעית לעלות ובקשתו נתמלאה, בהגיעו ארצה, השתקע במושבה רחובות, עם חתנו טוביה מילר. הוא החל בפעילות אינטנסיבית, להגשמת חלומו, רכש חלק ניכר מאדמות חברת ‘גאולה’ וכן מאדמות ‘מנוחה ונחלה’. הוא נטע כרמים, גפנים ופרדסי פרי הדר והקים את ביתו המפואר והיפה. עם הגעתו למושבה רחובות בלט באישיותו ובהשפעתו על המושבה, נפתחו לה אופקים, ואפיקים חדשים. כך למשל הוא הילווה לועד המושבה הלואה בסך 25,000 פרנק, כדי שיתקינו צנרת מן הבאר אל בתי התושבים. בכך גאל את התושבים מהסבל שהיה כרוך בשאיבת המים מהבאר והובלתם בפחים שנשאום בני אדם או על גבי חמורים עד לבתים. כמו כן הוא שכר דואר על חשבונו כדי שיפיץ את המכתבים לכתובת הנמענים, הוא העסיק מספר גדול של פועלים וברובם תימנים. דאג לעבודה עברית טהורה ולא הלך בדרכי האיכרים האחרים, שרק בלית ברירה העסיקו יהודים. הודות לאיש הזה מצבם הכלכלי של בני תימן בשעריים הוטב לאין שיעור, ב-20 בספטמבר 1909 נורתה רשמית אבן הפינה, לבתיה הראשונים של שעריים, בחסותו ובאדיבותו הרבה של ר’ אפריים זק”ש. שכונה עבור פועלים חקלאים יהודים מתימן שבזעת אפם, בנו את ביתם והצליחו לחיות בכבוד ובני חורין, בארץ אבותיהם. עוד באותה שנה 1909, אפריים זק”ש קנה ממר יעקב ברויידא, חלקת אדמה בת 55 דונם, הוא מסר את האדמות לוועד המושבה, במטרה לחלקה לתימנים, דונם למשפחה, במחיר נמוך ובתשלומים. הלוואות מכיסו לנזקקים.

רבי אפריים זק”ש
התמונה באדיבות הארכיון לתולדות רחובות.

מר מ. סמילנסקי כתב באחד ממאמריו על תימני שעריים ותאר אותם, כעדת נמלים חרוצות, עובדים מזקן ועד נער, גבר ואישה, כאחד. לדבריו הם בנו את ביתם והביאו פרנסה ומזון למשפחתם, נדבך על נדבך הוקמה השכונה, התמלאה חיי עבודה וחדוות יצירה, ממנה יצאו עובדים רבים אל המושבה ואל כרמיה. כמה חבל ומצער שמילים יפות אלו נכתבו באיחור רב, לאחר שנים רבות של אטימות לב והתנשאות. בסיפוריו הרבים תיאר מ. סמילנסקי את התימנים באור שלילי, על פי מראיהם, צורתם ודוחקם, קבצנים ופושטי יד. הוא רק לא ציין מעולם, מי הביא את התימנים לידי כך, אלה מבין האכרים שמעלו בכספי הבונד האמריקאי ולא חילקוהו למתיישבים התימנים כפי שנתבקשו. ומה נותר לתימנים? לפשוט יד או לגווע. מי שעמד כחומת מגן בצורה, מול כל אלה למען העדה, בלי אומר ודברים לשום כיוון היה זה רבי אפרים זק”ש, אחד מארבעה צדיקים וחסידים, שעמדו לעדה התימנית באותם ימים קשים ואפלים. מעשיהם של אנשים גדולים אלה, גדולים מן החיים עצמם, בזכות כאלה לא תמה אמונת האדם בעולם שכולו טוב. כהוקרה לפועלו הרב עבור התימנים ברחובות הונצח שמו באחד מרחובות השכונה.

תפריט