שאול טשרניחובסקי

שיר: קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת
מילים: שאול טשרניחובסקי

חָרְבוֹת הֵיכָל… שְׁמָמָה… הֶרֶס…
גַּלִּים נִצִּים פֹּה גַּם שָׁם…
מוּל הַחוֹמָה הַנִּשְׁאֶרֶת
עוֹמְדִים שְׂרִידֵי חָרְבוֹת עַם…
– נִדְּחֵי צִיּוֹן בַּעֲרָב!
בְּשֵׁם כָּל בֵּן עִם עַמּוֹ נֶאֱמָן
בָּאנוּ לֵאמֹר שָׁלֹום רַב.

______________________

שיר: אחרון בני קוריטה
מילים: שאול טשרניחובסקי

-וּנְגִיד־שִׁבְטֵנוּ אֵיפֹה,
אֵי בֶּן קַעַבּ, אַסַד?
אָמַרְנוּ: יַדְבֵּר עַמִּים,
וִיחִי שְׁמוֹ לַעֳדֵי עַד!
כְּסַעֲרוֹת תֵּימָן הִקְדִּיר
שְׁמֵי עָל, כִּי הֵרִים נֵס…
– "עַל מְרוֹם שְׂדוֹת־אַלְמַדִּינָה
אַסַד כְּבָר נָפַל מֵת!"

כִּנְפֹל קוֹרַיְטָה יַחַד

עִם נְשִׂיאָם עַל שְׂדֵה קְרָב,
נַדִּיר וְקַיְלַהּ כָּרָעוּ
וּשְׁאַר בְּנֵי "עַם־הַכְּתָב";
אַךְ שְׁמָם עוֹד יִנּוֹן, יִחְיֶה
בַּאְַבֶל־שִׁיר עֲרָב,
בְּמַנְגִּינוֹת הָעֲרָבוֹת
וּתְרוּעוֹת שׁוֹפַר קְרָב.

בתמונה: קבוצה מעולי תרמ"ב בירושלים
מתוך: שושנת תימן בני תימן בזמר העברי | עורך: דן אלמגור

שאול טשרניחובסקי, אחד משני המשוררים הלאומיים הגדולים שקמו לשירה העברית בסוף המאה הי"ט, פרסם כבר בספר־השירים הראשון שלו שני שירים הקשורים ביהודי תימן. בשיר "קיבוץ גלויות", שנכתב בשנת 1893 – אחת־עשרה שנים אחרי בואם של עולי בתמ"ר ארצה – מציב המשורר הצעיר, שלא ביקר עדין בארץ, את עולי תימן בראש כל יוצאי הגלויות השונות המתכנסים לידי שרידי בית־המקדש החרב בירושלים; ואילו בשירו "האחרון לבני קורייטה", שנכתב בשנת 1898 – שנה אחת בלבד אחרי הקונגרס הציוני הראשון של הרצל – הוא מתייחס לקרב שהתחולל בימי הנביא מוחמד בין השבט היהודי העתיק קורייזה, שחי בתימן עוד מימי גלות עשרת השבטים, לבין צבאו של הנביא. לבני קורייזה היהודים ניתנה האפשרות להיכנע ולמסור את בנותיהם שלל למנצחים, ואז יהיה עליהן להתאסלם. כמו באגדת מצדה, או בסיפור חנה ושבעת בניה, הם מסרבים להצעה. גיבוריהם נופלים בקרב ועמם הנשיא ושאר בני השבט. אגדת הגבורה העתיקה על הלוחמים היהודים בתימן תמשיך ותתגלגל במשך הדורות גם לסיפור על הממלכה היהודית הגאה ועתירת הלוחמים מעבר לסמבטיון.

 

מתוך: שושנת תימן בני־תימן בזמר העברי | עורך: דן אלמגור